"השכלה היא מה שנותר כאשר מה שנלמד נשכח" | ד"ר טל דרור

בחושבי על משפט זה לעומק, איני יכולה שלא לתת את הדעת מבלי לחשוב על מושגים של "השכלה" ו"למידה" בראש ובראשונה. ובכן - השכלה היא ידע כללי שאדם רוכש במלך חייו, פרמלית במסגרות ממוסדות ובלתי פורמליות במסגרו שונות בחייו (תנועת נוער, חבורה, מועדון וכדומה.) למידה היא שינוי יחסי ועקבי של תנהגות שתוצאותיה הן התנסות של הלומד. תהליך הלמידה כולל הפנמה של מידע בצורה המאפשרת הכללה והסקת מסקנות או שינוי בלתי אמצעי בדרכי התנהגות.

 

ילד, שהופך לנער ולעלם צעיר הולך לבית ספר בשעות היום, פוגש חברים בשכונה ובתנועות נוער אחר הצהריים, לומד ולמד מכל שנקרה בדרכו בכל הדרכים שנחשפות בפניו, למידה קונבנציונלית ובלתי קונבנציונלית, הוא צובר באמתחתו ידע רב, מגוון ועשיר; בתחלה הוא נמצא בתהליך של ספיג, סופג לתוכו את כל מידע כפי שהוא מוצג בפניו, בשלב מסויים הוא כבר מתחיל להפעיל שיקול דעת במה מתאים לו יותר ובמה פחות, וא נהפך להיות לאדם אשר לא מקבל יותר מידע כמובן מאליו, הוא מקבל את המידע, מקשיב, מעכל, מפנים ובסופו של התהליך מתאים את האינפורמציי לאמות מידותיו הוא (שנגזרו מלמידתו במסגרת או מחוצה לה). העלם מפעיל את מנגנוני ידע שצבר ונותן פרושים למידע החדש שהוא נחשף אליו.

אם כן מסתבר שלמידה מתרכשת כל זמן ובכל מקום, מתקיימת חשיפה, האדם בורר את תנהלויותיו ולמד, כשמגיע חומר חדש, כאילו י לבניין עם חומר ולבנים, הוא מוסיף נטבח על נטבח מלמידותיו התמידיות , אינטנסיביות והעקביות.

כשמסיים העלם את מסגרת הלימודים הפורמלית, יש באמתחתו ידע רב שלמד בבית הספר וידע רב מלמידתו במערכת הבלתי פורמלית, כשוא עובר למסגרת של צבא, וא לא צריך לזכור את פרטים כשנפוליאון נלחם אומי רצח את נסיך אוסארייה, משום שפרטים לא משמעותיים עבורו (לפי דעתי הוא כן צריך לזכור אותם משום שאלה ציוניי דרך הסטוריים ולמידה היא לא שינון בע"פ, אתה נהפך להיות מלומד)

אינני מסכימה עם גבריאל גרסיה מרקס הטוען כי "המוות לא מגיע עם הזקנה  אלא עם השכחה"

אני מזדהה אולי יותר עם אנאטול פראנס הגורס "אנו חיים בין שני עננים סמיכים. השכחה של מה שהיה ואי הוודאות של מה שיהיה"

לכאורה ההשכלה מקנה לנו ידע בתחומים שונים ומגוונים. ככול שאנחנו לומדים יותר או מתמחים בתחום ספציפי , כול שאר הדברים שנלמדו נאגרים בתאים עמוקים בתוככי מוחינו ובזכרונינו- אמנם חשיבותם אינה בטלה בשישים אבל נחיצותם אם נקראת כזו אכן מאפשרת לדלותם במקרה הצורך.

פעם, בעבר הרחוק , ובעצם גם כיום , מלמדים לפי שיטת השינון והחזרה, בישיבות, בתי מדרש ובבתי ספר במגזר הערבי, נכון במקרים מסוימים בגני ילדים לפעוטות, פשוט משננים חזור ושנן מושגים, אמירות ונורמות התנהגותיות- אלה הלומדים בשיטות אלה יזכרו את כול השינונים הללו לאורך חייהם מכיוון שבמידת הצורך החזרות הקוליות הנשנות עדיין תהדהדנה במוחם.

במאה ה 14 התקיימה מלחמה בין צרפת לאנגליה, במשך מאה שנים - מישהו זוכר על מה היתה המלחמה

כיום ההשכלה מדרבנת בעצם ללימוד מעמיק ורחב אופקים כאשר הלומד נחשף לתחומים רבים תוך כדי אסוציאציות ותובנות אותן הוא צריך לחקור לעתים בעצמו, נכון, הוא ישכח בודאי מרביתו באם תחום התמחותו לדוגמא יהיה מחשוב אבל הוא בהחלט יעשיר את עולמו הפנימי. ואולי ביום מן הימים לכשישאל על ידי ילדו שאלה בנושא היסטוריה של צרפת יוכל תמיד לדלות ממעמקי מוחו את התשובה.

בסופו של יום אנו לא זוכרים את מה שלמדנו בדיוק, אך הרחבנו את השכלתינו ונדע לעשות שימוש במידע חלקי אותו למדנו לתועלתינו ובנימה אישית "מכל מלמדי השכלתי".