השינויים במערך הפנסיה בישראל - משה מנור

סוגי הפנסיה הנפוצים היו :

• פנסיה תקציבית למגזר הציבורי – תשלום הקצבה לפנסיונרים היה מתקציב המדינה והתבסס על הכנסות ממיסים מהעובדים באותה העת. לא הייתה הפרשה של העובדים לפנסיה.
• קרנות פנסיה – העובדים והמעסיקים הפרישו לקרן הפנסיה. הצבירה הושקעה באגרות חוב ממשלתית לא סחירות בתשואה גבוהה ("אג"ח מיועדות").
• ביטוח חיים מבטיח תשואה – דומה לקרנות הפנסיה בצבירה ובהשקעה. 
• קופות גמל הוניות – למשיכה אחרי 15 שנים בתשואה מובטחת.

התארכות תוחלת החיים בעולם ובארץ ושינויים אחרים הביאו לרפורמות בכל העולם.

בארץ עיקרי הרפורמות כללו:

• צמצום דרסטי בהנפקת אג"ח מיועדות, ובחלק מהמכשירים ביטול מוחלט, תוך השקעת רוב הצבירה בניירות ערך שנסחרים בבורסה– ההשפעה של המהלך הייתה שתשואות המכשירים הפנסיונים הפכו לתנודתיים עם רמת סיכון גבוהה יותר, והקצבה העתידית תלויה בתשואות המושגות.
• ביטול פנסיה תקציבית למצטרפים חדשים ומעבר לפנסיה צוברת עם הפקדות עובד-מעביד.
• הצבירה מיועדת רק לקבלת קצבה בגיל פרישה. משיכה הונית אפשרית רק בגיל פרישה, ורק אחרי השגת קצבה מינימלית של כ 4,000 ש"ח.
• החלת פנסיית חובה לכל העובדים השכירים במשק. 
• העלאת גיל הפרישה. 

ידע ואחריות